אם היית פה עכשיו

אם היית פה עכשיו הייתי נותנת לך יד ולוקחת אותך לחדר השינה שלי.


הייתי סוגרת את הדלת ומצמידה אותך לקיר. לא בכוח. אף פעם לא בכוח. אבל בנחישות. יודעת מה אני רוצה. יודעת מה את רוצה. בטן לבטן. יד ליד. מצח למצח.

את היית עומדת מולי, אני מולך. מצמצמת מרחק בינינו, מרחיבה קירבה בינינו. נשימה בינינו. השפתיים שלך. השפתיים שלי. אוויר סמיך וחם ומתוק ביניהן.

הייתי נצמדת לך לצוואר. נושמת את העור שלך שממלא לי את הריאות, מרכך בי שנים של געגוע.

הייתי מלטפת כתף אחת שלך, כתף שנייה שלך והפה בינתיים מנשק. קורדינציה של תשוקה. מנשקת את הצוואר שלך. את הסנטר. את עצמות הבריח היפות.

היית פותחת את הפה אליי. היית מספרת לי בקול שלך שטוב לך. שהתגעגעת אליי גם. היית מצטמררת אליי. מתחתלת אליי. לוחשת לי באוזן אני אוהבת אותך. התגעגעתי.

שתינו משתמשות באותן מילים כבר שנים ובכל זאת, הן לא מצליחות להחזיק את כל זה. נעלמות למשמע אנחה אחת. אצבע עוברת על העור החשוף וכל המילים נמוגות.

היינו עוברות למיטה. לשכב מעל ומתחת ומהצדדים זו של זו. הייתי שוכבת איתך ישר, מעוגל, משונן. הייתי מתקפלת איתך בכל הזוויות.


הייתי מקלפת ממך עוד ועוד שכבות. סוודר בושה. חולצת פחד. גופיית אשמה. עם כל שכבה שיורדת הייתי מספרת לך כמה את יפה ככה. פראית, תאוותנית. כמה מותר לך להיות.

הייתי מעלה ומורידה את היד שלי על צידי גופך. מלטפת לך את הטליה. מכניסה יד מתחת לעורף שלך. מרפרפת את האצבעות שלי עליו. מנשקת אותך על השפתיים. רך רך. נוגעת לא נוגעת. נוגעת. נוגעת.


את היית מתגלה. נפתחת. מפתלת את הרגליים שלך סביבי והאגן שלך היה מתנועע, מתפעם אליי, שר לי שירים. הלב שלי יודע לשמור סוד. האצבעות שלי יודעות לעבוד עבודת קודש.

צונאמי ירוק היה שוטף את שתינו. שתי חתולות במיטה גדולה. אני אוהבת אותך הייתי לוחשת לך לאוזן. ללחי. לפה. אני אוהבת אותך היית אומרת לשפתיים שלי. לסנטר. ללסת.

שתי יפות. מכשפות. עור בעור. אור באור.



הירשמי כדי לקבל הודעה על פוסטים חדשים ♥️