בראשית

כשאת מזיינת אותי מאחורה, פועמת אותי כנגד (בעד) גופך, המוח שלי יוצא מקופסת הראש ועף לתקרה, מתפזר לחתיכות שמרחפות בתנועות מעגליות מעלינו.


כשאת מזיינת אותי מעליי, ספירלות מתפוצצות מהדגדגן שלי אל תוך הבטן, צמרמורות ניתזות לי במעלה העורף, עגורי אוריגמי מתעופפים מהכתף שלי ובורחים מהלהט אל הקור הסקנדינבי.


כשאת מתככחת בי, אגן לאגן, אני מתקרקעת, נמסה אל המזרן, יוצרת בו חורי שלוליות בוערות.

אני ניתכת אל בטן כדור הארץ ומתמזגת במאגמה שמתחת לקרקעית הים.


כשאנחנו מזדיינות, כל זה קורה בו זמנית ואני חושבת שאני נוגעת בסודות הבריאה

שבתוכי.




246 צפיות0 תגובות