דלורית

אני מבשלת והוא נכנס הביתה מפגישה. מכנסיים מחויטים, חולצת פסים כחולה. למה תמיד הם לובשים כחול, הגברים? כמו ילדים בגן, הבנים בכחול או אפור, הבנות בצבעים. הוא רזה, הוריד את הבטן שהפריעה לי. התחיל לרוץ, נכנס לים. שרירי החזה שלו שוב בולטים דרך החולצה. אני מצליחה לפעמים להסתכל עליו כאילו רק נפגשנו. עם כל השנים, עם כל השינויים. זה אותו ניצוץ שם בעיניים שלו, נביא משוגע, שעדיין עושה לי את זה.


הוא מניח את היד שלו על הגב שלי. אנחנו מחליפים כמה מילים על השידה החדשה והכדורסל של הילד מחר. השיחה נעימה. הטונים רכים. הוא חוזר לגב שלי וגולש קצת לתחת. הייתי שוכב איתך עכשיו, הוא אומר כמו מגשש את מידת היענותי. זו הצעה? אני שואלת. הוא חושב רגע. כן, זו הצעה. אני חושבת גם. אנחנו מחייכים אחד לשנייה. אני מחשבת בראש: עוד שעה יוצאת לילדים, התבשיל בדיוק רתח, הדלורית צריכה זמן להתרכך. גם אני. אולי הקרבה תנקז לנו את הכאב ואולי היא תדגיש כמה התרחקנו. אני מוכנה להסתכן, להסתבך, להירפא. אני רוצה לבדוק איך זה ירגיש היום. אני רוצה, אומרת לו, תן לי לסיים פה. מחכה לך במיטה הוא אומר תוך כדי שמתיר את הכפתורים בחולצה. הטופו כבר בסיר, אני מוסיפה פטרוזיליה וג'ינג'ר ומשאירה על אש קטנה. אני מגיעה לחדר השינה ורואה אותו מגרגר מי פה. עישנתי סיגריה הוא מסביר. אני מחייכת אליו. אתה לא צריך להסביר.

כל אחד מפשיט את עצמו, פרקטיקה של חיי נישואין. אנחנו נכנסים למיטה בצהרי היום, חם בחוץ והלבבות שלנו מתחילים להפשיר. אני שוכבת על הגב ברגליים פתוחות. הוא מעליי, על שש, עם זקפה יפה, מלטף לי את הגוף. מלטף לי את הרגליים. הירכיים. הכתפיים. הידיים. מלטף עדין ומתוק והגוף שלי מצטמרר ומרפה אליו. אני אוהב אותך הוא אומר והקול שלו בית. אני רוצה שיהיה לך טוב, לפעמים קשה לי להכיל את כל זה. אני יודעת אני אומרת לו. אני גם אוהבת אותך, מלטפת לו את הצוואר. מחזיקה את הזיפים. זה מרגיש כמו רפסודה להיות איתו פה. מיטה יציבה על פני מים סוערים.

הוא מכניס לתוכי רק את קצת הזין ואנחנו ממשיכים לדבר. עלינו. עליה. הוא ממשיך ללטף. מתעכב על הרגליים שלי. אני מתרכזת בשיחה. מתרכזת בכוס שלי. מתרכזת בשיחה. מתרכזת בכוס שלי. כשטוב בינינו אני יכול הכל, הוא אומר. אני יודעת, אני אומרת לו. זה אפשרי שייפתח ככה, אני אומרת ונפתחת גם. נרטבת בעוד רבדים בתוכי, אליהם הזין נכנס לאט. הוא הופך אותי על הצד, הרגל התחתונה שלי ישרה והעליונה מתקפלת כך שכל הירך/תחת פונה אליו. אני בפיתול מענג וכבר פתוחה לקבל את כולו. הוא עוד לא נותן.

הוא מלטף לי את הטליה. הוא מחזיק את הבטן שלי שחזקה מהשמש והים וחלשה משלושה ילדים. הוא מחזיק את הבטן הפראית והשבורה שלי בכף יד גדולה והחום מתפשט לי מהבטן לכוס. אני כבר רטובה לגמרי, מניעה אליו את האגן אבל הוא עוצר אותי. נשאר עם חצי זין בתוכי ועם הגוף המתחנן שלי. אני נרטבת עוד יותר מהאיפוק שלו.

את כל כך יפה הוא אומר לי ומסובב אותי עוד קצת. עכשיו אני שוכבת על הבטן, הלחי שלי על המיטה והוא חודר אליי עמוק. יוצאת ממני גניחה. הוא נכנס לקצב של זיון ואני מרגישה נמלים בתוכי, מהוגינה דרך כל הגוף, מטיילות לי בורידים. הוא תופס אותי באגן ומרים קצת, אני מתרוממת על שש והוא מאחוריי, התנוחה שתמיד מוציאה ממני קולות של לביאה. הוא תופס לי חזק את המותניים. הזין שלו כל כך עמוק בתוכי, על גבול הכאב אבל לא. הוא מתכופף קדימה ונושך אותי בעורף וצמרמורות שוטפות לי את הגוף. מזיין ונושך. מזיין ומחזיק.

אני רוצה להמשיך ככה עוד ועוד, לתמיד. אבל הוא עוצר. מתיישב במרכז המיטה זקוף ואומר בואי אליי. אני מתיישבת עליו עם הפנים אליו. הרגליים שלי פתוחות והזין שלו מחליק אליי. אנחנו יושבים במרכז המיטה, מתחבקים, לא זזים. הזין שלו עטוף בי ואנחנו עוצרים את הזמן ואת התנועה בחיבוק שלנו. אני נושמת את העורף שלו. הוא מקשיב ללב שלי. לרגע אנחנו קפסולה של שקט. אני מתחילה לעלות ולרדת על הזין שלו. מכניסה אותו עמוק עד ששורש הזין צמוד לי לכוס ועולה שוב. אני מתפמפמת עליו, מתרכזת בשיער החזה שלו שכבר מופיע בו לבן, בכתפיים הרחבות, בזין הזקור במרכז של גופי, בעומק הווייתי.

כשאני מתעייפת אני נשענת לאחור. הרגליים עדיין פתוחות עליו, אני על המרפקים. אנחנו נעים אחד לעבר השנייה, מסתכלים אחד על השנייה כשהזין שלו נכנס ויוצא ממני. אני מרגישה את הביצים שלו הולמות בתחת שלי ויחד איתן המפלצות שלי יוצאות לרקוד.

אני נשכבת לגמרי אחורה ומרימה את הרגליים לשני הצדדים, הוא עולה מעליי ומתחיל לזיין בקצב גובר. הוא מפמפם אותי ואני נאנקת. הוא נכנס ויוצא ממני, נחוש וממוקד. הכתפיים שלו נוצצות מזיעה, השרירים נפוחים, טיפות זיעה מהפנים שלו נושרות עליי. אני עוצרת אותו כדי לעלות עליו שוב ותוך שנייה אני מרגישה את האורגזמה ואיתה צעקות מהגרון שלי. אני על התהום, אני קופצת. אני גומרת, גמורה והוא, הוא גומר איתי.

היא מביאה איתה בכי, האורגזמה הזאת. אני בוכה לו לתוך הכתף. בוכה מהקלה. מכאב. משחרור של הגוש שלא ידעתי שהיה תקוע לי בבית החזה. תודה שאתה מסכים ללכת איתי, אני אומרת לו. הייתי צריכה לשמוע את זה. אני מסכים, הוא אומר. אני מפחד ומסכים. אנחנו שני ילדים שנותנים ידיים בתוך גוף מבוגרים שבדיוק סיימו להזדיין. לא פלא שאני מבולבלת. כמה אנשים שיש פה איתנו. בתוכנו.

אני חוזרת לדלורית שכבר רכה, נימוחה. מתוק לי בכוס ושקט לי בראש. אני מוסיפה חלב קוקוס ומסתכלת על התבשיל מבעבע. ערומה עדיין אני טועמת ממנו ומכבה את האש.



הירשמי כדי לקבל הודעה על פוסטים חדשים ♥️