בת ובת

בָּאת וקטפת אותי מהשמש

ישבתי מוקפת אנשים, לגמרי בודדה

אינדיאנית בעולם של שואפי קוק

משחקת עם כולם אבל לא במשחק שלהם.


רכבת על אופניים. נעצרת

קשרת אותם והלכת ישר לכיווני

התיישבת לידי ואמרת: תודה שחיכית לי.

את והעיניים האלו שלך.


כן, חיכיתי, עניתי. תודה שבאת.

המשכנו מהאמצע שיחה של 150 שנה

נזכרתי שמעולם לא הייתי לבד

רָצִית והגעת, האמנתי אז בָּאת.




247 צפיות0 תגובות