לב פתוח

עודכן ב: אוק 21

הוא מכניס את היד שלו למרכז בית החזה שלי, נכנס עמוק לתוך כלוב הצלעות ותופס לי את הלב. שערות גב כף היד שלו נדבקות בדם חם. הלב שלי מתכווץ ומתרחב בכפו הגדולה, סיסטולה ודיאסטולה בפעימה משותפת. הכוס שלי פעורה כשהוא מזיין אותי, הזין שלו נכנס ויוצא. היד שלו יציבה על רקמות הלב, עוטפת את החדרים והעליות. אבי העורקים מונח בין האגודל לאצבע שלו. כל המילים הקשות שהוא אי פעם עלב בי, מוטחות לי בתוך הראש ומאיימות להפסיק את הזרמת והזרקת הדם אבל הוא לא נותן. הילדים שעשה לי. הילדים שנתלשו ממני. באצבעות ארוכות הוא מפמפם התכווצויות חוזרות ונשנות. משאבת חיי בכף ידו. הוא מזיין את נפשי קדימה ואחורה. שרירי החזה שלו בוהקים מזיעה. רקמת החיבור בין שרירי הבטן שלי מתוחה עד קרע. חור פנים-בטני שכל ילד ששהה בה הפריד עוד ועוד. הרחיק אותי מעצמי. הוא לוחץ ומרפה את היד שלו בקצב אחיד, מבצע בי החייאה לבבית. בחדר עומד ריח חזק של כוס ודם וברזל וזיעה. הוא מפלח אותי עם הזין שלו. הכוס פתוחה. הבטן פתוחה. בית החזה פתוח. אני בכל זאת מכווצת. שדים שחורים יושבים על הריאות שלי, נמרחים כמו זפת על הסמפונות. נדמה לי שאני בכל רגע מפסיקה לנשום אבל הוא, ממזר, לוחץ על הלב. לא מרפה. אם היו לי דמעות הייתי בוכה בתחנונים שישחרר אותי.

הכל רטוב פה במיטה אבל דווקא שק הדמעות שלי יבש. את חזקה, הוא אומר לי. תיזכרי. כבר עבר בך המוות. עברו בך חיים. הוא מזיין ומפמפם.

הוא לא ירפה עד שלא אבטיח שארכוס את העור שלי בחזרה. בן של זונה, איך הוא תופס אותי באין מוצא.

אני יודעת שהשדים והקללות יישארו בי בכליאה תת עורית גם אחרי שהוא ייצא. גם כשהעור יתאחה ויגליד. אני בכל זאת מבטיחה.



הירשמי כדי לקבל הודעה על פוסטים חדשים ♥️