מלכת יום ההולדת

עודכן ב: יול 29

את נוגעת בי וצמרמורות עוברות לי מהעורף עד כפות הרגליים.

זה רוך שמתפשט בתוכי, חם ורחב כמו הקיץ.

את נכנסת אליי ומזיינת חזק, צובעת את קירות נפשי מבפנים.

בשקט שלך את מקימה לנו בית תפילה בין מצעים כחולים כהים עם רקמת זהב.

אנחנו מתפלשות בזיעה, וויסקי וכוס. נושמות ונושפות זו את זו.

אנחנו מאפשרות לתשוקה להתממש דרכינו ולהיות לכמה שעות, בשר אישה.

איך את יודעת אותי, איך את שומעת את הסודות שטרם גיליתי.

אני חוגגת את התנועה הבוטחת שלך בתוכי וסומכת על הידיים החזקות שלך, על השפתיים החכמות שלך, על העיניים שלך שיודעות להחליף צבעים.


את מצמידה כאפייה וטלית וטובלת אותן בצבע. בודקת אם אפשרי להן לנשום ביחד.

אמנית טרוריסטית הם ראו בך והרי שלום את עושה.

הטרור שהכי מפחיד אותם זה אהבה. וגר זאב עם כבש. אישה ואישה.

אנחנו נלקק פה כוס עד שנמגר את המלחמה, את האזעקות, את השומרים של כל החומות.

אנחנו נאנחות וגונחות פיס אנד לאב על המיטה שלך, בפה שלנו, בין כפות הידיים שלנו.

הקדוּשה נהיית אנחנו. אנחנו - קדוּשה.


אני משירה שערות ומשאירה לך אותן בבית בכל פינה, כמו חוטים שמבקשים לקשור אותך אליי.

את משפריצה עליי מי פרחים שנספגים לי בצוואר ובבטן.

כשאני הולכת אני מריחה ממך עדיין.

הגוף שלי מהדהד אותך, את הסערות שחוללנו במיטתך, את כל הגלים שגלשנו ביחד.

מה את עושה לחוש הריח שלי? אני שואלת. זה הרוח והריח, את עונה.

את והמילים שלך. את והצבעים שלך.

את פנתרה חגיגה, אלוהים, איזה מזל שנולדת אישה.







507 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול