מָן

עודכן: 1 בינו׳

את מריחה משמן מרוקאי והשיער שלך נוצץ. הגוף שלך הוא האהוב עליי מכל הגופים.

יש בתוכי דמעות שלא יוצאות, עננים שמצטברים בבטן. רגישות מאודה מוגשת על מצע זיעה וסדינים לבנים.

הגוף שלי נצמד אלייך אבל עוד לא נפתח במלואו.

האצבעות שלך גאוניות עליי. ואז בי.

יש במיטה המון נשים. המשתחררת מפטריארכיה. זו שמשילה מעליה תאגיד. אמא לביאה. ילדה עם פוני וקוקיות בסרפן בורדו כהה.

ואת, רוקסטאר, מתפשטת בכולנו כמו צבע שמן על משטח בד פשתן. חודרת בשקט נוזלי אל כל החלקיקים שלי.

שיבר האהבה נפתח עליי ואני מגיבה בפתיחה רטובה משלי. את יודעת בדיוק מתי להפוך אותי על הגב ולהשפריץ אותי גייזרים.

אנחנו שטופות.

מבראשית את הבאת אותי אלייך ואני, גאונה, הסכמתי לבוא. או שזו אני שקראתי לך ואת, גאונה, ידעת להקשיב. מכל מקום זה ממשיך וקורה שוב ושוב. אינפיניטי. צורת הטבעת שלנו.

את מזיינת אותי כמו שאף אחד לא. חזקה ובוערת, שמש חיי.

אנחנו מזדיינות עוד ועוד, נעשות חיות וחוזרות להיות אישה. אנחנו מפסיקות כי נגמר לנו הזמן, לא כי נגמר לנו.

את עם דמעות. אני מעלייך.

את לא צריכה להגיד כלום כי אני יודעת, אבל אני שמחה כשאת כן אומרת. אַתְּ הנונשלנטית הכי חכמה בעולם.

כשהלב נסדק על מנת להתרחב, נופלים פירורים. בקעים נגלים כשהוא מתמתח, צוואר נשלח אחורה.

כמה פראי ומתוק ועמוק זה. שפע אהבה עלינו כמו מָן מהשמיים וטעמוֹ כצפיחית בדבש.



435 צפיות0 תגובות